לינוקס בבית חולים
05/10/2007 14:07 ע"י כתריאל טראוםלפני כמה ימים נזכרתי בסיפור משעשע שקרה לי לפני כשנה… אם זה לא מוכיח עד כמה עולמנו הזוי, אז אני לא יודע מה כן.
סיפור שהיה כך היה: בעודי מכין ארוחת ערב לבני ביתי, הצלחתי במיומנות רבה ובעזרת סכין כבדה וחדה לקצוץ לא רק בצל, אלא גם חלק נאה מהצפורן שלי, יחד עם עוד קצת בשר. אני חייב לציין, תוספת לא משהו לחביתה עם בצל.
אבל לא בזה עוסק סיפורנו. אחרי שנרגעו הרוחות קצת, אישתי שתחיה הפסיקה להלחץ ולהתרוצץ, עטפתי הכל טוב טוב וקפצתי למוקד לילי כדי שיחבשו כמו שצריך. אחרי חיטוי מהיר (וכואב) עם קצת יוד, נשלחתי אחר כבוד לבית החולים לצילום וזריקת טטנוס, כי "לך תדע".
בבית החולים הופנתי למחלקה האורטופדית, בגלל חשש לפגיעה בעצם. אחרי צילום זריז שהראה שהכל בסדר, חזרתי לקבל את הזריקה, איזה כיף. כנראה שנראיתי קצת חיוור מכל הסיפור, יש לי נטיה להחוויר די מהר. אז בעוד האורטופד מכין את הזריקה (כן כן, זריקת טטנוס מאורטופד), האח שעזר לו החל לדובב אותי קצת, כדי לראות שהכל בסדר.
האח התחיל עם כמה שאלות של "איפה אתה גר?", "נשוי?" וכו', עד שהגיע לשאלת ה"ומה אתה עושה בחיים?". אחרי הסבר קצר שכלל נסיון התחמקות מהסברים מורחבים (11 בלילה, אצבע חתוכה, למי יש כח להסביר על לינוקס), הוא המשיך לחקור, עד שהייתי צריך להסביר כי אני איש System בתחום לינוקס, "זה סוג של מערכת הפעלה, בעיקר לשרתים", אמרתי.
"לינוקס? מה אתה אומר? יש לי מנדרייק מותקן בבית. באמת יש לי בעיה עם התחברות לכבלים, אולי תוכל לעזור לי?".
ככה מצאתי את עצמי, 11 בלילה, מנסה להסביר לאח בבית חולים כיצד להוריד חייגן לכבלים ולקנפג אותו, לפרט על איזה הפצה אני עובד ולמה, ולתת לו את הטלפון שלי למקרה שיהיה לו עוד שאלות. מעניין שהוא מעולם לא התקשר אלי…
הזוי.
תגובות ל: "לינוקס בבית חולים" | הוסף תגובה