jiyuu-מחשבות פתוחות

אני מניח שאני לא מחדש הרבה לרוב משתמשי אובונטו (אם בכלל שמתם לב), אבל גם ל-Fedora נוסף בגירסא האחרונה (אולי אפילו בגירסא 7, לא ניסיתי אותה) מנוע מיפתוח (Indexing) למידע אישי בשם Tracker, או בעברית, "הגשש". בניגוד לחברו הכלב (Beagle), הוא כתוב ב-C והרבה יותר קל מבחינת שימוש בזיכרון וניצול CPU.

אז שיחררתי את הגשש על המידע האישי שלי, ובאמת, תוך פחות מ-5 דקות הוא כבר מיפתח את כל המידע שלי, ואת החשבון imap שמקושר ל-gmail. בצורה זו יש לי את כל המידע, כולל אימיילים, בנקודת חיפוש אחת.

Tracker משתמש ב-sqlite כדי לאחסן את המידע, מה שהופך את כל תהליך השליפה למהיר מאין כמותו:

$ time tracker-search penguin | wc -l
90

real    0m0.024s
user    0m0.000s
sys     0m0.000s

אם זה לא היה ברור, זה 90 תוצאות בחמישית השניה.
ברוח ה-Web 2.0, הגשש מאפשר גם לשייך תגיות לקבצים, ספריות וכל דבר אחד שיודע הגשש למפתח. אפשרות זו מאפשרת חיפוש נוח יותר לפעמים, כאשר לא ממש זוכרים את שם המסמך או תוכנו, אלא נושא כללי שאליו מתייחס המסמך. האקר זריז אף כתב פלאגין זריז ל-Nautilus אשר מאפשר תיוג דרך Nautilus. כמובן שהגשש יודע גם ליצור Thumbnails לרוב סוגי הקבצים שהוא יודע למפתח.

מה אפשר להגיד, את הכלב זנחתי, הגשש הוא הממפתח (Indexer) החדש שלי.

וואו, כבר הרבה זמן שלא נגעתי בבלוג שלי, בעצם הבלוג האחרון נכתב לפני יותר מחודש.
מאז, לצערי לא מהסיבות הכי משמחות בעולם, לא היה לי הרבה זמן לעסוק בעינינים של כתיבת מדריכים ולמידה, שהם כידוע, שתיים מהעיסוקים האהובים עלי (איזה ליימר, תודו).

אבל לאחרונה העניינים שוב נרגעו קצת, ואני מתחיל שוב למצוא קצת זמן לחזור לעיסוקים הישנים שלי. אני ממשיך את כתיבת המדריך על הזדהות בלינוקס מול Active Directory, התחלתי לכתוב קצת PHP וללמוד Python (שפה ממש מגניבה אגב, פשוט עשו הכל נכון, מהבסיס). אני מקווה שבקרוב אוכל לכתוב קצת על ההתקדמות שלי ב-Python, ואולי אתחיל לכתוב עוד איזה מדריך או "מדריכיים" שמתבשלים אצלי כבר כמה זמן בראש.

בנושא שונה וחזרה לפתיחה של הבלוג, אני לא יכול לספר הרבה על מה שעבר עלי בחודש וחצי האחרונים, אבל…
הארועים שעברנו, אני ואישתי, לאחרונה רק חידדו לי את העובדה שאסור לבזבז את חיינו לחינם, הזמן שלנו על הכדור הזה מאוד (מאוד) קצוב וקצר. לאחרונה כל הזמן עולה לי בראש המשפט: "Live every day like it's your last day on earth".
מאז, אני מנסה לעשות בדיוק את זה (לא בהצלחה מרובה עדיין). יש אומנם מקום לשיפור, אבל אני שם לב שהפוקוס בחיים שלי עובר לדברים החשובים בחיים: המשפחה שלי, חברים ודברים שמעניינים אותי יותר באופן מקצועי ואישי.

אני מציע לכל אחד להרהר בנושא לפעמים. אני יודע שזה נושא שלא אוהבים לחשוב עליה הרבה, אותי היא מחריד כל פעם, אבל אנחנו כולנו הולכים למות (גם אם לא בקרוב), אז, Make it count!

ממש בלוג עמוס מורבידיות ומשפטי מחץ באנגלית. מקווה שפעם הבאה אשעמם פחות.